החלטה בתיק ת"א 21758-05-10

בפני בקשת הנתבע  ( להלן: "המבקש" )   לארכה במועד למתן רשות להגשת הודעת צד ג' כנגד הנתבעת ( להלן: "המשיבה" ).

המבקש טוען, כי הנו  אדם חולה המוכר בביטוח לאומי כבעל נכות 100% שלא היה מיוצג בהליכים המקדמיים ולכן לא היה מודע לזכותו למשלוח הודעת צד ג' .

טוענת המשיבה, כי דין הבקשה להידחות, שכן מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי כבד. המבקש היה מיוצג כבר בתאריך 5.10.10 במהלך דיון בו נקבע כי המשיבה תגיש הודעת צד ג'. עוד לטענתה,  על המבקש היה להגיש הודעה ביום 9.11.10 , בעת הגשת כתב תשובתו להודעת המשיבה הודעת צד ג'.

המבקש בתשובתו טוען כי יש לדחות את טענת השיהוי  מהטעם שלא היה מיוצג בהליכים המקדמיים למעט ישיבת 5.10.11.

דיון:

הבקשה נידחת שכן הוגשה בשיהוי רב ללא הצדקה.

מדובר בבקשה שהוגשה ביום 13.9.11. ביום 5.10.10 , כ-11 חודשים קודם להגשת הבקשה, הוגש ע"י המבקש כתב הגנה להודעת צד ג', בו המודיעה היא המשיבה. כתב ההגנה הוגש ע"י ב"כ המבקש. המבקש עצמו נכח בדיון באולם הדיונים עם בא כוחו, ולא הועלה כל טענה ו/או הודעה לבית המשפט, לפיה ב"כ המבקש אינו מייצגו ( ראה פרוטוקול ישיבת 5.10.10 ). כמו כן, לא נמסרה כל הודעה ע"י ב"כ המבקש על התפטרות מייצוג. טענת המבקש לכך שלא היה מיוצג נסתרת גם בכך שב"כ המבקש הגיש ביום 7.9.11 תצהירי עדות ראשית של המבקש בחתימתו. מכאן שאין כל אינדיקציה להעדר ייצוג אלא להפך.

טענת המבקש לפיה הנו אדם חולה נכה 100% לא נתמכה בכל אסמכתא רפואית או אחרת ככל שהנה רלוונטית לבקשה .

תקנה 220(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי הודעה לצד ג' תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו:

"...ההודעה לצד השלישי תוגש בידי בעל הדין בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר ..."

המבקש כאמור לא עמד במועד שנקבע בתקנות, ללא הסבר לכך ולכן בהעדר הסבר בית המשפט מנוע מלהאריכו  שכן בית המשפט יכול להאריך מועד שנקבע בחיקוק רק מטעמים מיוחדים ובהעדרם לא ניתן לעשות זאת.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין קובעת:

לא נעלמה מעיניי ההלכה לפיה פרוצדורה איננה מידת סדום אולם בנסיבות התנהלות המבקש כמפורט  והיות והלכה למעשה המבקש מיוצג ובשים לב לפסיקה  ברע"א 1325/12 מאיר ליאור נ ' עליזה אונגר, תק-על 2012(2), 6042 , 6044 (2012) אין מקום לקבלת הבקשה .

"...בימינו לא פעם קיימת גישה סלחנית למחדלים 'פרוצדוראליים ', וזאת מתוך התחושה כי ניתן להימנע מתוצאה גורפת - כגון דחיית הליך - באמצעות פתרונות מתונים ו 'מידתיים ' יותר ובהם מתן אפשרות לתיקון המחדלים , לעיתים תוך חיוב בהוצאות . גמישות זו הגיונה בצדה וטעמיה עמה , אך בה -בעת , תהא זו טעות מצדם של בעלי -הדין לסבור שכל מחדל דיוני הוא בר -תיקון בהבל פה תוך הכרזה כי 'הפרוצדורה אינה מיטת סדום '. בוודאי כך הדבר כאשר מאחורי הפרוצדורה ניצבים שיקולים מהותיים בעלי משקל , וכאשר בעל -הדין שאינו פועל לפי הכללים מיוצג על -ידי עורך -דין " [ע "א 5993/08 חברת סונובר שיווק דלקים בע "מ נ ' סולי ש .ואנו הנאמן על נכסי חברת רם (טרם פורסם , 31.1.2010), פסקה 2 לפסק הדין..."

סוף דבר:

הבקשה נידחת.